ilMuseums: מדריך למוזיאונים בישראל

    חיפוש:                קטגוריה אזור           
                          


מוזיאון הנגב

אזור: דרום, נגב, אילת      סוג: מוזיאונים לאמנות     

מוזיאון הנגב

תיאור
מוזיאון הנגב לאמנות פועל ב"בית המושל" ההיסטורי, אשר נבנה בשנת 1906. הבניין שוקם תוך שמירה על מבנה האבן ועל חלוקת החללים המקורית. כיום פועלים במבנה ארבעה חללי תצוגה, בהם מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות.

|

תערוכות
"התחדשות - תרומות ורכישות חדשות לאוסף מוזיאון הנגב לאמנות"
16.3.2010-31.8.2010
לקראת האביב שמח מוזיאון הנגב לאמנות להתחדש אף הוא ולהציג לקהל חלק מיצירות האמנות אשר נוספו לאוסף המוזיאון, הן כתוצאה מרכישות והן כתוצאה מתרומותיהם של שוחרי אמנות ושוחרי הנגב.
פעולת הרחבת אוסף המוזיאון הנה אחד היעדים שהציב המוסד לעצמו עם פתיחתו המחודשת לקהל בינואר 2004, ואנו מודים לכל מי שנתן ידו ותרם למען האמנות בבאר שבע.

בישראל פועלים 54 מוזיאונים מוכרים על-פי חוק המוזיאונים משנת 1983. מוזיאון הנגב לאמנות נמנה עליהם. חוק המוזיאונים מגדיר מוזיאון כך:
"מוזיאון – מוסד שלא למטרות רווח שיש בו אוסף מוצגים בעל ערך תרבותי, המציג באופן קבוע את האוסף או חלק ממנו לציבור, ומטרת התצוגה היא חינוך, לימוד או עינוג".
המוזיאון, אם כן, צריך להחזיק ולהציג אוסף מוצגים בעלי ערך תרבותי ולשרת את החברה והציבור. עליו לפנות אל הקהלים השונים ולהתאים עצמו למגוון האוכלוסיות השונות.
תפקידו של המוזיאון הוא לומר דבר-מה על המקום בו אנו חיים, על האופן בו אנו חיים ועל החברה בתוכה אנו חיים. במוזיאונים משתקפת אמירתו של יגאל אלון כי "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". המוזיאונים מחזיקים ומפתחים אוספים של נכסי תרבות שנוצרו בעבר, על מנת לומר משהו בהווה או אודות ההווה, בכדי שנוכל לשפר את העתיד.
מוזיאונים מתפתחים סביב ובעקבות אוספים. מילות המפתח הן צבירה, הקפדה והתמדה.
יש לאסוף גוף חפצים גדול מספיק בכדי לספק תמונה ברורה על מקום או תקופה, אדם או תופעה. יש להקפיד על סינון החומרים ובחירת מוצגים איכותיים או אוטנטיים על מנת להציג תמונה אמיתית ומדויקת ככל האפשר של הסובייקט ולהתמיד להמשיך ולאסוף ולחקור ולשמר ולהציג ולהסביר כך שהקהל יוכל ללמוד ולהכיר היטב את מושא האוספים והתערוכות.

התערוכה נפתחה בתאריך 16.3.2010 בנוכחות ראש עיריית באר שבע, מר רוביק דנילוביץ’, יושב ראש אגודת ידידי המוזיאון, מר אהרון ידלין, מנהלת ואוצרת המוזיאון, גב’ נוגה ראב"ד ונציגי התורמים השונים.
התערוכה תוצג לקהל עד חודש ספטמבר 2010.



דיוקנאות
11.11.2009-14.2.2010
ארטורו שוורץ הוא חוקר אמנות, משורר, אוצר ואספן אמנות איטלקי, יליד מצרים.
שוורץ נולד בשנת 1924 בעיר אלכסנדריה שבמצרים למשפחה יהודית. בשנת 1949 גורש ממצרים בעקבות פעילות פוליטית. הוא היגר לאיטליה והתיישב בעיר מילאנו, שם פתח חנות ספרים ואחר כך גלריה לאמנות הנושאת את שמו. הוא היה קשור אל קבוצת האמנים הסוריאליסטים ובייחוד אל אנדרה ברטון,מאן ריי, ומרסל דושאן.
משך יובל שנים בנה ארטורו שוורץ את האוסף שלו, ומפעל החיים הזה טבוע בחותם אישיותו רבת-הפנים; תפיסתו הביקורתית של ההיסטוריון-החוקר כרוכה במבטו של המשורר-הסוריאליסט היוצא אל המופלא ותשוקתו האספנית חותרת לליקוט אנציקלופדי חובק עולם.
במרוצת השנים פרסם כשלושים ספרי שירה תחת שם העט טריסטן סובאז´, והיה לאחד החוקרים והפרשנים המרכזיים של הסוריאליזם.
במשך השנים נוצרו קשרים הדוקים בין שוורץ לבין מוזיאון ישראל בירושלים. בשנת 1972 תרם שוורץ למוזיאון סט של העתקים מיצירות הרדי-מייד (חפצים מן-המוכן) של מרסל דושאן שיוצרו בשיתוף פעולה עם האמן בעקבות אובדנן של מרבית יצירות המקור. בשנת 1991 תרם שוורץ למוזיאון ספרייה המכילה ספרים, ספרי אמן, מכתבים וחומר תיעודי על תנועות הדאדא והסוריאליזם. אוסף אמנות גדול בן יותר מ-700 יצירות אמנות הקשורות לתנועת אלו נתרם על ידו בשנת 1998. כ-500 מתוכם הוצגו בשנת 2000 בתערוכה "חולמים גלויי עיניים". תצוגה מקיפה נוספת של העבודות נערכה בשנת 2007 בתערוכה "סוריאליזם ומה שמעבר במוזיאון ישראל". בשנת 2001 תרם שוורץ אוסף נוסף ובו יצירות של אמנים ישראלים.
אוסף הספרים של האספן והחוקר ארטורו שוורץ אינו רק נספח הנלווה לאוסף האמנות החשוב שהעניק למוזיאון ישראל לפני שנים אחדות – היקפו וייחודו הופכים אותו לנכס תרבות רב-ערך לעצמו ובעל מעמד בינלאומי ראשון במעלה. בספרייתו כאלף פריטים, מהם נדירים ואף יחידאים, והיא מקיפה מסמכים, כרוזים, כתבי-עת, כתבי-יד וספרי-אמן מאוירים בהדפסים מקוריים. במכלול דפיה אצורה עדות רוחשת לאפיקי המחשבה והיצירה של חברי תנועות הדאדא והסוריאליזם, שהשפעתם התרבותית ניכרת עד היום.

במחווה לאספן ולאוספיו נדלו מתוך אוצרות ספרייתו מבחר הכולל כ-70 פרסומים וכתבים – ספרים, כתבי-עת ומסמכים, לצד 40 תמונות דיוקן, בצילום ובציור, של אישים מרכזיים בתנועות הדאדא והסוריאליזם. מעבר להצגתו של הספר כאובייקט אמנותי מבקשת התערוכה לחשוף, ולו במעט, מרוחם המהפכנית-החלוצית של הכתבים ושל מחבריהם ולהעיד על יחסי הגומלין שבין חברי התנועות – סופרים, הוגים, ציירים וצלמים.
בן היתר מוצגים בתערוכה דיוקנים ועבודות של מאן ריי, מרסל דושאן, פבלו פיקאסו, סלוודור דאלי, דורה מאר, מקס ארנסט ועוד.

התערוכה נאצרה במקור על-ידי תמר מנור-פרידמן והוצגה במוזיאון ישראל בירושלים בשנים 2006-2007 ובמוזיאון ינקו דאדא בעין-הוד בשנת 2008.

התערוכה תפתח ביום רביעי כד’ חשוון תש"ע, 11.11.2009, בשעה 18:00 במוזיאון הנגב לאמנות.
בפתיחה ישתתפו ד"ר חפצי זוהר - מ"מ וסגנית ראש העיר באר שבע, מר אהרון ידלין – שר החינוך לשעבר ויו"ר אגודת ידידי המוזיאון בהווה, מר ג’ימס סניידר – מנהל מוזיאון ישראל ואורח הכבוד – האספן ארטורו שוורץ. כמו כן ישאו דברים פרופ’ חיים פינקלשטיין מהמחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן-גוריון – מומחה בעל שם עולמי לאמנות דאדא וסוריאליזם והגב’ נוגה ראב"ד – מנהלת מוזיאון הנגב לאמנות ואוצרת התערוכה בגלגולה הנוכחי



עולמות נסתרים – אשכול תערוכות חדש במוזיאון הנגב לאמנות
12.4.2009-8.10.2009
לכבוד האביב פותח מוזיאון הנגב לאמנות אשכול תערוכות חדש המציג מיצירותיהן של שלוש אמניות תושבות העיר באר שבע:
עולמות נסתרים
סטלה זאק: מתחת לפני השטח
מרגלית אביטל בן-צבי: פנטסיה בצבעים
דפנה נסים: משפחתי

בעבודותיהן של האמניות רב הנסתר על הגלוי. ביצירתן יש להתבונן בריכוז ולגלות רבדים הנסתרים מתחת לפני השטח, בין החיבורים ומעבר לצבע. עולמות נסתרים ומופלאים מתגלים לעיני הצופים, בחגיגה של צבעים, צורות ודמיון.

מרגלית אביטל בן צבי - עבודותיה של מרגלית דורשות מאיתנו הקשבה, התבוננות מרוכזת. ברגע הראשון מסתנוורת העין משלל הצבעים הבוהקים הפורצים מן התמונה. לאחר מטח הצבע הראשוני מתחילים להבחין בפרטים: דמוית אדם חבויות בין כתמי הצבע, מתווי נוף מסתתרים בצללים, פרצופים. עולם שלם רוחש ומתקיים בתוך משטח קטן-מימדים. הצבעים הפורצים מציוריה מפתיעים בעוצמתם ובשילוביהם. מתוך האפילה פורץ אור גדול. ממקום של שפל ואובדן צומחות תקווה וגאולה.
סטלה זאק – סטלה משקיעה בעבודותיה את כל עולמה הפנימי. כפי שנפש האדם הנה דבר מורכב – כך גם ציוריה. הם בנויים שכבות-שכבות, משתנים עם שינויי התאורה, עם ראייתם מלפנים ומאחור. טכניקה מיוחדת זו שפיתחה מאפשרת לה לבנות את יצירותיה נדבך אחרי נדבך, לשקף מחשבות ורגשות. למרות הצבעוניות העליזה והרושם התמים, הילדותי, המתקבל בעת ההתבוננות הראשונית בעבודותיה, הרי שמשחקי האור והצל חושפים את הסיפורים העגומים, המעיקים, המסתתרים מתחת לפני השטח. בחיים.
דפנה נסים – אצל דפנה, יצירת האמנות היא חלק מחיי היום-יום, כמו בישול או הכנת שיעורים עם הילדים, כאשר הכל קורה באותו המקום. על אותו השולחן שאליו מסבים לארוחת צהריים, נפרשים לאחר מכן גיליונות נייר האפייה ואת הצבעים והמפיות יש לקפל ולהזיז הצידה כאשר נערכים לארוחת הערב. בניגוד לקשיי היום-יום בוחרת דפנה לעבוד עם חומרים רכים וגמישים, המקבלים בקלות יחסית תוספות ושינויים: מפיות נייר, ניירות פרגמנט, גרפיט, צבעים מדוללים. כל העבודות המוצגות בתערוכה הן תוצר תהליך של שיתוף אנשים קרובים לחייה ביצירתה, שיתוף של אחרים בעולמה. הצופים מוזמנים לזהות את החיבורים והמעברים בין היוצרים השונים ולעקוב אחרי מערכת רגשות ויחסי-חברות ססגונית הקשורה בחוטי רקמה עדינים.

התערוכה מוצגת מיום 12.04.09 ותפתח רשמית ביום חמישי כ’ אייר תשס"ט, 14.5.2009, בשעה 19:00 במוזיאון הנגב לאמנות, רחוב העצמאות 60, באר שבע. ישאו דברים מר רוביק דנילוביץ’ – ראש העיר באר שבע, מר אהרון ידלין – יו"ר אגודת ידיד המוזיאון וגב’ נוגה ראב"ד – מנהלת מוזיאון הנגב לאמנות ואוצרת התערוכה.



"60 – 90 – 60"
8.5.2008-30.11.2008
תערוכה לציון 60 שנים לבאר שבע העברית ו- 90 שנה לכיבוש העיר על-ידי כוחות אנז"ק האוסטרלים

ביום 31 באוקטובר 2007 החלה שנת ה- 90 לכיבוש העיר ההיסטורית של באר שבע על-ידי הפרשים הקלים מכוחות הגיס האוסטרלים והניו-זילנדים (אנז"ק), אשר לחמו עם צבאות הברית נגד האימפריה העות’מנית, אשר שלטה באזור. אירועי קרב זה, אשר נחשב להסתערות הפרשים המוצלחת האחרונה בהיסטוריה, נלמדים עד היום בבתי-ספר לטקטיקה צבאית.
הניצחון בבאר שבע היווה נקודת מפנה בלחימה על ארץ ישראל ואף השפיע על מתן הצהרת בלפור, אשר הבטיחה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מכאן נפתחה דרכם של כוחות הברית ושלטון המנדט הבריטי בארץ נמשך עד שנת 1947.
עם סיום המנדט הבריטי, פלשו כוחות צבא מצרים אל הנגב וכבשו את באר שבע.
ביום 21 באוקטובר 1948 השתלטו כוחות חטיבה 8 של הפלמ"ח על באר שבע ושלטון חדש, רביעי במספר, החל בעיר.
באר שבע המודרנית החלה משנה פניה תחת דגל כחול לבן.
המשימה הלאומית בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל הייתה קליטת גלי העלייה הגדולים ומציאת פתרונות דיור לתושבים החדשים. גם באר שבע נכללה במאמץ המשותף.
המתכננים והאדריכלים אשר פעלו בעיר בתקופות השונות נאלצו להתמודד עם שאלות משמעותיות של בניה בזמן קצר יחסית, לכמויות גדולות של אנשים מרקעים תרבותיים שונים ובמעמד משפחתי מגוון. היה עליהם להתחשב בתנאי האקלים המדבריים וכן להתמודד עם המדבר המקיף את העיר וחודר אליה. במרוצת השנים היה עליהם להוסיף למערכת השיקולים את הצורך להתחשב בשינויי העיתים, המתבטאים במעבר לתנועה מוטורית, הרחבת שטחי העיר והשינויים בצרכי האוכלוסייה ההולכת וגדלה.
עיר עברית חדשה החלה מתפתחת מגרעין העיר העות’מנית והמנדטורית.
רשימת האדריכלים אשר פעלו בבאר שבע לאורך השנים כוללת, בין היתר, את אברהם יסקי, אמנון אלכסנדרוני, רם כרמי, שולמית ומיכאל נדלר, זאב רכטר ואחרים, אשר חלקם זכו בפרסים חשובים ובפרסום בינלאומי בגין המבנים והשכונות אשר תכננו והקימו בבאר שבע.
העיר צומחת ומבנים שפעם בלטו למרחוק והיוו נקודות ציון נעלמים היום בינות למגדלי מגורים. מבני ציבור חדשים ומרתקים, המזכים את מתכנניהם בפרסים, מוקמים בעיר, משנים את מראיה והופכים אותה לעיר חדשנית ומקור משיכה לתושבי הנגב.



תחריט
26.10.2006-14.2.2007
ביום חמישי ד’ חשוון, 26 באוקטובר 2006, בשעה 18:30, נפתחה במוזיאון הנגב לאמנות תערוכה שכוללת שלוש תערוכות המוקדשות לטכניקות התחריט והתצריב האמנותיים.
בתערוכה הראשונה, המוקדשת להיסטוריה של התחריט, יוצגו עבודות מאוסף מוזיאון הנגב לאמנות. בין היתר יוצגו יצירות של אלברכט דירר, לוקאס ואן לידן, קטה קולביץ, אפרים משה ליליין, הרמן שטרוק ועוד.
בתערוכה השנייה יוצגו עבודות של אמנים הפועלים בשנים האחרונות בסדנת התחריט של קיבוץ נירים – סדנת התחריט היחידה הפועלת בנגב.
בתערוכה השלישית יוצגו עבודות מאוסף סדנת ההדפס ירושלים – תחריטים ותצריבים גדולי ממדים של מבחר מאמני התחריט בני זמננו. בתערוכה זו ניתן יהיה לחזות בעבודותיהם של יחיאל שמי, שרון פוליאקין, עופר ללוש, לארי אברמסון, משה גרשוני, דגנית ברסט ואחרים.
טכניקת התחריט, למרות חשיבותה הרבה, נתפשה ונתפשת עדיין, כקרובתו הענייה של הציור. רק מי שביקר בסדנת הדפס וראה אמנים ודפסים בפעולה מבין את ההשקעה העצומה הכרוכה ביצירתם של תחריט או תצריב.
זוהי אמנות שלכאורה מקומה לא יכירנה בעידן המודרני של מסרים מהירים, של יצירה כהרף עין בתוכנות מחשב שונות ובסביבה בה מצלמות דיגיטאליות מספקות תוצר חזותי באופן מיידי.
גם אם בתחילת הדרך נתפש התחריט כאמצעי לשכפול ולהפצה נרחבת של יצירות האמן, הרי שבחלוף השנים זכתה טכניקה זו להערכה כאמנות מקורית.
טכניקת התחריט ידעה עליות ומורדות לאורך ההיסטוריה של האמנות, אולם הצליחה לשרוד והפכה לקלאסיקה. בשנים האחרונות אנו רואים כי פעם נוספת הייתה לה עדנה ואמנים רבים מתנסים ביצירה בתחריט, תוך פיתוח טכניקה זו לכיוונים חדשים.
התערוכה תוצג עד סוף חודש פברואר 2007.
בערב הפתיחה ישאו דברים יעקב טרנר - ראש עיריית באר-שבע, אריק קילמניק – מנהל סדנת ההדפס ירושלים, דב הלר – מנהל סדנת התחריט בקיבוץ נירים, מאירה פרי-להמן – אוצרת בכירה לרישומים ולהדפסים במוזיאון ישראל ונוגה ראב"ד – מנהל ואוצרת מוזיאון הנגב לאמנות.



פגישה לאין קץ
19.3.2006-30.7.2006
תערוכה משותפת למיכאל גרוס ולאורי ריזמן, מבכירי אמני ישראל, לא התקיימה עד היום. אמנם בתערוכות קבוצתיות או נושאיות שונות ניתן היה לראות מעט מעבודותיהם של השניים, יחד עם אמנים רבים אחרים, אך ללא התייחסות קונקרטית לשניהם ולעבודותיו של האחד ביחס לשני. מתוך אותם מפגשים חטופים עלה הרושם, כי עבודותיהם של מיכאל גרוס ואורי ריזמן דומות מאוד זו לזו. רק כאשר מוצג גוף עבודות רחב של שניהם זה לצד זה מתגלה הייחוד של כל אמן ומתברר עד כמה, חרף הקרבה הרעיונית והאישית ביניהם, אמנים אלו שונים האחד מהשני.
עבודותיהם של מיכאל גרוס ואורי ריזמן הושאלו למוזיאון הנגב לאמנות על-ידי אוסף חברת הפניקס. אוסף האמנות הישראלית של חברת הפניקס נחשב לאחד המקיפים והמשובחים בתחומו, לצד אוספי המוזיאונים הבכירים בישראל. רוב האמנים שהטביעו חותם על מהלך האמנות בארץ, החל בשנות ה - 20 של המאה שעברה וכלה בעשור האחרון שלה, מיוצגים בו במידה המאפשרת לעקוב לא רק אחר הישגיהם המובהקים ביותר, אלא גם אחר התפתחותם האישית לשלביה.
אנו מקווים כי התערוכה והקטלוג המלווה ואתה, ישפכו אור על יצירתם של מיכאל גרוס ואורי ריזמן ועל המניעים ליצירתו של כל אחד מהם, יחדדו את ההבחנה ביניהם ויבליטו את ייחודו של כל אמן.



נחום גוטמן בבאר שבע
9.11.2005-1.2.2006
"ובאמת, בבאר-שבע מצאנו הכל כפי שסיפר לנו קצין התרבות. ליד שער בניין המשטרה, עמד בחור עם תת-מקלע, בעל זקן ו"סודר של אמא" על המתניים. מחדרי המזכירות נשמע קול תקתוק מכונת כתיבה ושיחות טלפון, ובמסדרונות הארוכים צעדו, כביום חופשה, בחורים צעירים מגודלי זקן, חייכו חיוך רחב של חוסר מעשה. הם חיכו לדואר מן הבית. מכל חלון נשקפו מרחבי מדבר, חולות נקיים, שרוח הלילה השתעשע בהם וצר בהם גלים קטנים, שווים בגודלם, וככל שהם מתקרבים לאופק הם נעלמים ומתמזגים עם השמיים. שקט ריק וצלול. נדמה כי עוד מעט נשמע את הפעמונים על צוארי צאנו של אברהם אבינו. למרחבים ולזמן אין פה גבול".
(מתוך "המרדף אחר אבן הלגיון הרומי: שתי אבנים שהן אחת" , מאת נחום גוטמן, עמוד 118)

במלחמת העצמאות הצטרף הצייר והסופר נחום גוטמן אל כוחות הפלמ"ח בחזיתות המשוחררות ותיעד בציורים ובסיפורים את המקומות ואת הלוחמים.

בתאריך 9.11.2005, בשעה 19:00, תפתח במוזיאון הנגב לאמנות תערוכה המציגה מבחר ציורים שנעשו על-ידי נחום גוטמן בעת שהותו בבאר-שבע.

בתערוכה יוצגו גם צילומים מאותם ימים שצולמו על-ידי חיילי הפלמ"ח,
אשר שחררו את העיר. כמו כן תצא לאור מהדורה מיוחדת של הספר "המרדף אחר אבן הלגיון הרומי:

שתי אבנים שהן אחת", בו מתאר נחום גוטמן את חוויותיו מביקורו בבאר-שבע המשוחררת.

אנו מזמינים אתכם לבקר בתערוכה.
ניתן להזמין סיור מודרך במוזיאון וכן סיור בעיר, בעקבות הציורים והצילומים.

נשמח לראותכם,
צוות מוזיאון הנגב לאמנות

טלפון להזמנת ביקורים: 6206570 - 08



"כאן"
14.6.2005-30.9.2005
ביום שלישי ז’ סיוון תשס"ה, 14 ביוני 2005 בשעה 18:00, נפתחה תערוכה חדשה במוזיאון הנגב לאמנות, מיצירותיהן של אילנה רווק ויונה לוי-גרוסמן.

"כאן, במקום הזה,
גם אברהם נטע פעם את אהלו
ובעלות החמה, סביר להניח,דורכות רגלי לעיתים
על פיסות קרקע ואבן הזוכרות את מגע רגלו".

במילים אלו מתארת הציירת והמשוררת יונה לוי-גרוסמן את הקשר שלה אל מרחבי הנגב, בהם היא מוקפת מאז שנת 1977. קשר למקום ולהיסטוריה שלו ניכר גם בעבודותיה של אילנה רווק, אשר הגיעה לנגב לפני כ- 50 שנים.

שתי הנשים, האמניות, יוצרות בעבודותיהן נופים ומקומות שהם אז ועכשיו, ישנם ואינם. הן מתארות תופעות טבע ואת הטבע האנושי.

עבודתן עמלנית, קפדנית ומדויקת: יונה מציירת בצבעי שמן על בד, שכבות-שכבות המצטברות באיטיות זו על גבי זו, בעבודה יסודית ומאומצת. אילנה מרבה לעבוד בטכניקת אריגה המכונה רב – ערב (Tapestry). באמצעות חוטי השתי והערב היא יוצרת את עבודותיה, כאשר חוטי הצמר הצבעוניים משמשים לה כמכחול.

טכניקת עבודתן העמלנית אינה משאירה מקום ליצירה ספונטאנית או מתוך סערת רגשות, אלא מחייבת תכנון מדוקדק והכנות מרובות. התוצאה הסופית אותה רואים הצופים היא תוצר - תמונה או שטיח - מזוכך ומתומצת. אמירה אשר סוננה דרך פילטרים של היגיון, שכבות של צבעים ושילוב של מרקמים.

התערוכה תוצג עד חודש ספטמבר 2005.



כתבות
כל הכתבות

חזרה לתערוכות נוכחיות

שלח לחבר   |  הדפס  | חזרה

קודם בקטגוריה 5 הבא בקטגוריה
מוזיאון לאמנות האסלאם - יד ל.א.מאיר מוזיאון התהלים
קודם באזור 5 הבא באזור
מוזיאון הזכוכית ערד מוזיאון זואולוגי - גן דולפינים אילת

ilMuseums: מידע על המוזיאון ברוסיתilMuseums: מידע על המוזיאון באנגלית
עמוד ראשי

מידע לעזר
  • שעות פתיחה
    ב' 10:00-16:00
    ג'  10:00-16:00
    ד' 12:00-19:00
    ה'  10:00-16:00
    ו'  10:00-14:00
    שבת  10:00-14:00
      טל’ לביקורים והדרכות: 086993531
  • דמי כניסה
    כניסה בתשלום
    הערה  מבוגר 15 ש"ח, גימלאי 8 ש"ח, ילד/שוטר/חייל/סטודנט 10 ש"ח
  • כתובת
    רחוב העצמאות 60, ת.ד. 5011 באר שבע 84150
  • טלפון
    086993535,
 

חיפוש מהיר